החלטה בתיק בר"ע 18571-02-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סגנית הנשיא, השופטת איטה קציר; בל 32404-04-12) מיום 20.1.13, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום  22.3.12 (להלן- הוועדה).

2.      אקדים ואציין כי עניינו של המבקש הוחזר לוועדה מושא הערעור על פי פסק דין של בית הדין האזורי, מיום 14.2.12 (הרשמת שגית דרוקר, ב"ל 37999-09-11; להלן - פסק הדין המוסכם), אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתזמן את המערער גם באמצעות בא כוחו, תבחן מחדש את מכתבו של ד"ר קרת ולאחר עיון בה תקבע, האם יש בה כדי לשנות מקביעתה וכן תאפשר למערער ולבא כוחו לטעון בעניין האמור. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת"

3.      הוועדה, אליה הוחזר עניינו של המבקש, הקשיבה לטענות המבקש ובא כוחו. הוועדה ציינה כי ד"ר קרת, במסמך הרפואי מטעמו, שולל הגבלה בתנועות הצוואר וסובר כי קיימת הגבלה קלה בתנועות הגב המותני וכי יש לקבוע למבקש נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 37(7)(א), על סמך בדיקתו את המבקש. הוועדה הפנתה לתוצאות בדיקתה הקלינית את המבקש, מיום 25.8.11, בה נשללו הפרעות תנועה בצוואר ובעמוד שדרה מותני. לאור ממצאים אלו קבעה הוועדה כי יש לדחות מסקנות ד"ר קרת המתבססות על תוצאות בדיקה שונות מזו של הוועדה. על החלטה זו של הוועדה, הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.      בית הדין האזורי פסק כי יש לדחות ערעור המבקש. משהוועדה פעלה בדיוק על פי הנדרש ממנה בפסק הדין, בצורה מנומקת ומפורטת. בית הדין ציין כי הוועדה התכנסה בהרכב מומחים לאורטופדיה, נוירולוגיה ונפרולוגיה. הוועדה עיינה בפסק הדין המוסכם ובמסמך הרפואי מטעם ד"ר קרת. הוועדה הקשיבה לתלונות המבקש ובא כוחו. הוועדה פירטה בפירוט רב את ממצאי בדיקתה האורטופדית והנוירולוגית שנערכה למבקש, ביום 25.8.11. ממצאים השוללים, לדעת הוועדה, הגבלת תנועה המקנה נכות. לפיכך, חזרה הוועדה על החלטתה לפיה לא נותרה למבקש נכות צמיתה בגין התאונה. בית הדין דחה טענת המבקש לפיה היה על הוועדה לבצע בדיקה קלינית חדשה ולתת דעתה למסמך רפואי מיום 23.6.11 ולבדיקת CT מיום 22.2.10. מאחר שלא ניתנה בפסק הדין המוסכם הנחיה לביצוע בדיקה קלינית חדשה, ולעיון במסמכים רפואיים נוספים. נקבע כי אופן עריכת הבדיקה הקלינית הינו עניין המסור לשיקול דעתה של הוועדה. בית הדין הבהיר כי ממצאים שונים מהווים התייחסות מספקת לקביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. עוד דחה בית הדין קמא טענת המבקש לפיה הוועדה ביצעה ניכוי מצב קודם למרות היעדר עבר רפואי מוכח. משלא נמצא בפרוטוקול הועדה כל אמירה המייחסת למבקש מצב רפואי קודם. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שבפני.

5.      בבקשה לרשות הערעור חזר המבקש על טענותיו בפני בית הדין האזורי. המבקש טען כי היה על הוועדה לערוך לו בדיקה קלינית השוואתית על מנת להתעמת עם קביעות ד"ר קרת. המבקש פירט את הפרמטרים השונים שנבחנו בבדיקתו על ידי ד"ר קרת והלין על כך שהוועדה לא בחנה בדיוק את אותם פרמטרים על ידה. המבקש טען כי היה על הוועדה להתייחס למסמך רפואי מיום 23.6.11, משנקבע בפסק הדין המוסכם כי על הוועדה להקשיב לטענות המבקש ובא כוחו. לטענת המבקש, בהיעדר כל מסמך המעיד על הגבלות וכאבים עובר לתאונת העבודה, הרי שאי קביעת נכות כיום הינה שרירותית. לאור האמור טען המבקש כי יש למנות וועדה בהרכב חדש בעניינו אשר תערוך בדיקה קלינית מקיפה ומשווה לבדיקת ד"ר קרת, ותבחן האם יש בעברו הרפואי של המבקש תלונות עובר לתאונת העבודה.

6.      לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות שהועלו בבקשה ולכלל חומר התיק שבפני, אני מחליט כי יש לדחות הבקשה לרשות ערעור. משלא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי. למעלה מן הצריך, אוסיף הדברים הבאים. מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי הוועדה מילאה אחר מצוות פסק הדין המוסכם, מכוחו התכנסה. הוועדה בחנה מחדש את מכתבו של ד"ר קרת ולאחר עיון בו קבעה כי אין במסקנותיו כדי לשנות את קביעותיה בעניין המבקש. הוועדה פירטה ממצאי בדיקת עמוד שדרה מותני, אשר נערכה על ידה בבדיקתה מיום 25.8.11, בה נבחנו פרמטרים רבים שונים. על סמך בדיקה זו קבעה הוועדה כי לא נמצאו במבקש הגבלות תנועה בעמוד שדרה תחתון. קביעה זו הינה בסמכותה המקצועית של הוועדה ולא מצאתי כי נפל בה פגם משפטי. מסקנות הוועדה הרפואיות בהירות ומבוססות על הממצאים הקליניים, כפי שהובררו בפניה. הוועדה לא נתבקשה לערוך בדיקה מקיפה השוואתית חדשה ולעיין במסמכים רפואיים מעבר למסמך הרפואי מטעם ד"ר קרת. משאלו הם פני הדברים לא מצאתי צידוק למתן רשות ערעור בבקשה.

7.      סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ז' אדר תשע"ג (17 פברואר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: